#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סז.
ת""ר לא ישכיר אדם כליו לנכרי בע""ש, בד' ובה' מותר.
מי התנא ומה טעמו? "	"כתבו התוס' (ד""ה לא) דב""ה היא דלית להו שביתת כלים או אף לב""ש
בחלוק וטלית וכיוצא בהם דלא שייך שביתת כלים, ומיירי שמשכירו יחד חודש או שבוע בהבלעה, ולכן בד' ובה' מותר,
ומ""מ כשמשכירו בע""ש נראה כשכר שבת  <sup>מד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מד.  והרשב""א כתב שיש
שפירשה בכלים שעושים בהם מלאכה ומשום שביתת כלים וב""ש היא, וכן נראה מדברי הרי""ף שלא כתבה בהלכות
והקשה מדוע בד' וה' מותר. והרשב""א פירש בכלים שעושים בהם מלאכה וב""ה היא ומשום דנראה כעומד ונוטל שכר שבת, ודוקא לגוי אבל לישראל דלא עביד
בהו מלאכה ודאי שרי, אי נמי טעמא דמלתא משום דנראה כשלוחו של ישראל במלאכה שהוא עושה בהם. [כתב הריטב""א
שדעת רש""י כתוס' והראש יוסף כתב שדעת רש""י כרשב""א].</span>"	שבת תוס' יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סח.
מה הדין לשלוח אגרת ביד נכרי בע""ש 1) לב""ש
2) לב""ה? "	"1) בין קצץ ובין לא קצץ, אם אין בית דואר בעיר אין
שולחים ואם יש בית דואר בעיר שולחים אם יכול להגיע לפני השבת לבית דואר.<br>2) אם קצץ שולחים. ואם לא קצץ
ואין בית דואר בעיר אין שולחים ואם יש בית דואר בעיר שולחים אם יוכל להגיע לפני שבת לבית הסמוך לחומת העיר
שנשתלח לו."	שבת יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סט.
אין מפליגים בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת 1) מדוע
2) באלו שני אופנים מבואר בגמ' שמותר? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה
אין) שאפילו בתוך התחום אסור משום שט <sup>מה</sup>.<br>2) א. לדבר מצוה ופוסק עמו לשבות ואינו שובת דברי
רבי רשב""ג אומר אינו צריך. ב. מצור לצידון דאינו אלא מהלך יום אפי' בע""ש מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מה.  ופירש
הרשב""א גזרה שמא יעשה חבית של שייטין א""נ שמא יסייע וקא עביד עובדין דחול א""נ דמחזי
כמאן דממטי לה לספינה ארבע אמות בכרמלית. והר""ח כתב משום איסור תחומים ודוקא בספינה גוששת למטה
מי'. הרי""ף כתב שאסור משום עונג שבת. והר""ן הוסיף שהרז""ה פירש דים מקום סכנה ונראה
כמתנה לדחות את השבת בחילולי שבת שיעשה משום פיקוח נפש. והרמב""ן פירש דמיירי בספינה
שרוב הנוסעים ישראל ואסור משום שכל המלאכות נעשות עבור ישראל.</span>"	שבת יט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ע.
השום והבוסר והמלילות שרסקן מבעוד יום רבי ישמעאל אומר יגמור
משתחשך ורבי עקיבא אומר לא יגמור. מה פירוש יגמור? "	"רש""י פירש שאינו צריך
לסלק הטעינה סמוך לחשיכה אלא מניחם כל השבת. והתוס' (ד""ה רבי ישמעאל)
פירשו א. דיגמור ויאכל בשבת ב. דיגמור בידים משתחשך."	שבת יט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עא.
האם רב מתיר לטלטל ומדוע 1) שמן של בדדין 2) כרכי דזוזי
3) מוקצה לאוצר 4) נבילה שהתנבלה בשבת?&nbsp;"	"1) אסור. לרש""י זה שמן שנותר בזויות בית הבד ומוקצה הוא. והקשו התוס' מדוע הוא מוקצה [ועי' ברא""מ הורוויץ מה שתירץ]. לתוס' (ד""ה שמן) זה שמן שזב בשבת מתחת הקורות ואסור מדין נולד כי לא היה בעולם בין השמשות וכן לא יכל אז להגיע לזיתים.<br>2) אסור. לרש""י זה כיסוי הסחורה שבספינה ואסור משום מוקצה. לתוס' (ד""ה הני) זה כיסוי דגים וכדו' ואסור משום מוקצה מחמת מיאוס&nbsp;<sup>מו</sup>.<br>3) לרש""י אסור דרב סבר כר' יהודה. לתוס' מותר דבטלטול מוקצה לאוצר סבר כר""ש [ועי' במהרש""א ביצה לג,א מש""כ ליישב שיטת רש""י].<br>4) אסור, דהוה מוקצה מחמת איסור והוכיחו התוס' דהוא חמור ממוקצה מחמת מיאוס.
<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>מו.  כתב
הרשב""א שהרי""ף פירש שאסורות משום שכרוכות ועומדות לסחורה.</span>"	שבת יט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עב.
אלו דברים מותרים במאכלים שהם כמאכל בן דרוסאי?"	"א. אין צולים בשר בצל וביצה אלא אם ניצלו מבעו""י כמאכל בן דרוסאי.<br>ב. כל שהוא מבושל ביד ישראל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בגמרו משום בישולי נוכרים.<br>ג. חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו ע""ג כירה ואע""פ שאין גרופה וקטומה&nbsp;<sup>מז</sup>.<span style=""color: rgb(80, 79, 75);""><br></span><span style=""font-size: 12pt !important;""><span style=""color: rgb(80, 79, 75);"">מז. כתבו הרשב""א (יט,א) והר""ן</span><span style=""color: rgb(80, 79, 75);"">&nbsp;(יח,ב) הוא דמחייב וכיון דהגיע למאכל בן דכל דבשיל כמאכל בן דרוסאי ליכא דרוסאי תו ליכא משום מבשל. משום מגיס, דהא מגיס משום מבשל</span></span><span style=""color: rgb(80, 79, 75);""> </span>"	שבת יט: - כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. באיזה אופן מותר לתת פת לתנור עם חשיכה? 	"לת""ק כדי שיקרמו פניה
מבעוד יום לר' אליעזר כדי שיקרמו פניה המדובקים בתנור. וכתבו התוס' (ד""ה
איבעיא) שלדעת רש""י ר""א לחומרא ולרבנן אפי' בעליון סגי, מיהו בירושלמי
משמע שר""א בא להקל ולרבנן צריך שיקרמו כל פניה [וכתב המהרש""א שכן נקטו בפסקי התוס', וברש""ש כתב
שכן גם דעת רש""י]."	שבת יט: - כ. ותוס'		
